%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

תפילת השל"ה בשבת


כ"ח אייר התש"פ מאת:אבנר לוי

שאלה:
שלום הרב. ניתן לומר את תפילת השל"ה בשבת? או שיש חשש לשאלת צרכיו בשבת?

תשובה:
אסור לאדם לשאול צרכיו בשבת, אמנם מצינו שבסדר התפילה ובברכת המזון ובתפילת בריך שמיה יש בהם בקשה על צרכים פרטיים ורוחניים ונהגו הכל לאומרם בשבת, כבר כתבו האחרונים דכל תפילה ובקשה שרגילים לאומרה כל שבת אין בה משום שאלת צרכיו בשבת, מה שאין כן בתפילה שאין דרך לאומרה בשבת, ולכן אין לומר תפילת השל"ה בשבת, ובפרט שתפילה זו מסוגלת לאו דווקא בערב ראש חודש אלא גם מראש חודש ואילך עד חג השבועות חג מתן תורה.

מקורות:
איסור שאלת צרכיו בשבת מבואר בשו"ע או"ח רפח סעיף ט.

ומקור הדברים הוא בירושלמי דשבת (פט"ו ה"ג) דאמרינן, אסור לתבוע צרכיו בשבת, רבי זעירא שאל רבי חייא בר בא, מהו מימר רעינו פרנסינו, א"ל טופס ברכות כך הן. ופירש קרבן העדה: אסור לתבוע צרכיו בשבת, לפי שמכלל עונג שבת הוא שיחשוב האדם כאילו כל מלאכתו עשויה, והשואל צרכיו הוא מראה בהיפך, וגם מביא דאגה בליבו. רעינו פרנסינו, בברכת המזון בברכת הארץ מי הוי כשואל צרכיו. א"ל טופס ברכות, נוסח הברכה כך הוא ואין לשנות מחול לשבת שלא יתבלבל בברכתו. ע"כ.

וכתב באור זרוע חלק ב' (סי' פ"ט דף כ"ג ע"ד), שאחר שהביא דברי הירושלמי הנ"ל, כתב: ועל זה אנו סומכים במה שאנו מתפללים בשבת אלהי נצור לשוני מרע בסוף התפלה משום דהא נמי טופס תפלה כך הוא. ושוב מצאתי ששלח רבינו יהודה בר קלונימוס לרבינו אפרים, הודיעני היאך מתפללים בשבת אלהי נצור לשוני מרע, והרי אסור לשאול צרכיו בשבת. בשלמא שים שלום טופס ברכה הוא, כדאמר בירושלמי לגבי רענו זוננו, מה שאין כן אלהי נצור שהוא לאחר תפלה. והשיב לו: אחרי שראה אדוני מה שאמרו בירושלמי על רענו זוננו, היה לו לשאול על הרחמן שאומרים בסוף ברכת המזון, וכו', אלא על כרחנו לומר שהואיל ותיקנו והנהיגו העולם לאומרו אין כאן בית מיחוש, והוא הדין לתפלת אלהי נצור (וכן כתב עוד האור זרוע בחלק א' סוף סימן קצ"ט) ע"ש.

וכן מבואר במשנה ברורה (סימן קפח, ט) שיכול לומר בברכת המזון כל הרחמן בשבת אף על פי שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה ואין בזה משום שאלת צרכיו בשבת:

ויש לציין דברי מרן רבי י וסף קארו בתשובה שלכאורה עולה צד היתר לומר תפילת השל"ה באופן שלא יעורר לבכי וזה לשונו בשו"ת אבקת רוכל (סי' יב) שכתב שם מענין מה שנוהגים לעשות מי שברך לחולה בשבת,

...נראה לענ"ד דחולה שהתנדב צדקה לומר [בשבת] במי שברך שמברכין אותו שהשי"ת ירפאהו רפואה שלימה, בין שהוא חולה שיש בו סכנה בין שהוא חולה שאין בו סכנה, וכן פשט המנהג בכל המקומות שעברתי ושישבתי. וכמה פעמים אמרו כן לפני כמה חכמים גדולי עולם, ולא ראינו מי שפקפק בדבר מעולם. ונראה לי שהטעם מפני שלא מנעו חכמים להתפלל על החולה [בשבת], אלא כשהוא בענין שמאותה תפילה ימשך צער לחולה או למבקר ומתפלל, כדקאמר מר. וזהו כשבא להתפלל עליו, שאחד מתנאי התפילה היא הדמעה, ומפני כך חוששים שמא מתוך התפילה יעורר הבכי. אבל כשאומרים מי שברך אין הכוונה להתפלל עליו בדרך תפילה ממש, אלא לומר שירצה ה' פעליו וצדקותיו שהוא עושה באותה שעה תזכרנה לפני ה' ובזכות זה ירפאהו רפואה שלימה, ואין דברים אלו מעוררים צער ובכי, אלא מחזקים לב החולה ולב אוהביו ומיודעיו להבטיחם שינצל מחוליו בשכר המצוה הזו. ועוד דאפילו אם המי שברך הוא דרך תפילה אין בכך כלום, כיון שהוא נוסח קבוע באומרם לכל מתנדב תרומה לה', והש"צ מוסיף או גורע לברך לכל נדיב לב די מחסורו אשר יחסר לו, כפי מה שצריך לו, כי לאחד אומר שיתן לו בנים זכרים ולאחד אומר יחיה בניו וישמרם וכו', והרשות נתונה ביד ש"צ להוסיף ברכה כפי הצורך א"כ הו"ל כאילו הנוסח של המי שברך כך הוא, ודמי להא דאמרינן בירושלמי נוסח ברכה כך הוא. עכ"ל. ע"ש.

מ"מ מדברי הב"י בסימן קפח החמיר אף בהרחמן שמוסיפים בברכת המזון, וכל שכן בתפילה זו שאפשר להתפלל לאחר השבת שאין להקדימה לשבת למרות שהיא ערב ר"ח.


%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.