%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

רוח רעה במים ששהו כל הלילה בכלי ברזל?


י"ז ניסן התשע"ג מאת:מ.

שאלה:
האם יש צורך לשפוך מים שהיו במיחם העשוי מברזל לאחר ששהו שם כל הלילה?

תשובה:
נהגו העם שלא לחוש לרוח רעה ששורה על מים ששהו לילה בכלי ברזל, ויש להם על מה שיסמוכו.[ומ"מ נראה שאם יחמיר לשפוך את המים אין בזה משום בל תשחית].

מקורות:

איתא בתלמוד בבלי (מסכת נדה דף יז עמוד א) אמר ר"ש בן יוחי: ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף, וכו' והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה... אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שלנו בכלי מתכות. אמר רב פפא: וכלי נתר ככלי מתכות דמו. עד כאן.

ובשולחן ערוך הרב (חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית סעיף ז) כתב שמה שאמרו משקין מזוגין אין צריך לומר מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות:
אך העולם לא נהג ליזהר בזה כלל וראה בשו"ת שו"ת ציץ אליעזר (חלק כב סימן מ) שנשאל מדוע אין נזהרים בזה וציין דהנה הגאון האדר"ת ז"ל בקונטרס עובר אורח בספר ארחות חיים על שו"ע או"ח סימן ד' כבר עמד על כך והשיג על שו"ע הרב בזה דהגמ' בנדה ד' י"ז ע"א אוסרת רק במשקין מזוגין. וכותב בזה"ל: והשבתי לשואלים באריכות בס"ד שמנהגנו להחזיק מים בחבית של נחושת תמיד, וגם ממלאים המוליאר של נחושת קלל בלילה ושותים למחרתו, ובע"כ שאין חוששין לאיסור רק במשקין מזוגים ולא במים עכ"ל.

גם לרבות בספר משמרת שלום על יו"ד סימן קט"ז אות ה' השיג בזה על שו"ע הרב וכותב דבאמת הלא העולם אין נזהרים בזה ומעשים בכל יום שנשאר בהסאמאוור ועבר עליהן הלילה ואין שופכין אותן לחוץ, ואם אין ישראל נביאים הן בני נביאים וי"ל דהסכנה היא דוקא במשקין עם מים אבל לא במים בפני עצמן עיין שם.

וראה עוד בשו"ת שבט הלוי חלק ח סימן ב שעמד בזה אף הוא וכתב :
שקיבל ממרן החזון איש זי"ע דבכל אלה הדברים אם יש שינוי כל דהו אפשר להקל, וכיון שכן ניתן לומר דלא הזהירו ע"ז אלא בכלי מתכות דידהו או כלי נתר דידהו שהיו המשקין מונחים על המתכת ממש וידוע שמוציא ארס מסוכן, אבל כהיום שעשית כלי מתכות שונה מאז וישנו עליהם כעין צחצוח מצופה וכיו"ב לא ע"ז חל אזהרתם מכ"ש על כלים שאינם מתכת ממש, ויסוד זה שאמר החזון איש מובא גם בס' מילי דחסידותא להגה"ק בעל דע"ק על צוואת דרבינו יהודה החסיד, כן יראה דרך לימוד זכות על אחב"י בני נביאים ואין להאריך בדברים שאין לנו השגה בהם.עכ"ד
ומ"מ הוספתי שהשופך אין בזה משום בל תשחית דחמירא סכנתא מאיסורא.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.