%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

קריאת שמע


כ"ג חשון התשע"ד מאת:אריאלה

שאלה:
לילה אחד בעלי חזר ב4 לפנות בוקר ונרדם חזק מרוב עייפותו. לא הערתי אותו כי כאב לי מאוד, גם ראיתי על פניו את העייפות הרבה שהייתה עליו. כתוצאה מכך, בחרתי שלא להעיר אותו לתפילה ואף דאגתי לקחת בכוחות עצמי. כתוצאה מכך הוא התעורר אחרי זמן קריאת שמע. האם יש עליי עבירה? ועליו?

תשובה:
במקרה זה ההלכה אומרת : שלכתחילה יש להקיצו משנתו על מנת שלא יפסיד זמן קריאת שמע לפי שיטת המגן אברהם(3 שעות זמניות מעלות השחר), ועכ"פ בדיעבד חובה להקיצו משנתו לכל הפחות לפני סוף זמן קריאת שמע לשיטת הגר"א והבעל התניא.(3 שעות מזמן הנצה"ח).

מקורות:
הנה סוף זמן קריאת שמע מבואר במשנה (מסכת ברכות פרק א) ...וגומרה עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה: ופסקו הפוסקים ומרן השו"ע ( סימן נח) כרבי יהושע, שזמן ק"ש נמשך עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום.

והנה נחלקו האחרונים מאימתי מונים ג' שעות הללו :
דעת המגן אברהם שמונים אלו הג' שעות, מזמן עמוד השחר. אך לעומתו דעת הגר"א ובעל התניא שיש לחשב ג' שעות אלו מזמן הנץ החמה.

וכתב הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שבני ספרד לכתחילה ינהגו כשיטת המג"א לחשב ג' שעות מזמן עלות השחר. וכ"כ בילקוט יוסף (ח"א עמוד צח) דיש להחמיר לחשב סוף זמן קריאת שמע מעלות השחר, ורק בשעת הדחק הנוהגים לחשב משעת הזריחה יש להם על מה שיסמוכו.

וברמב"ם (הלכות קריאת שמע פרק ב) כתב : היה ישן מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון ומכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו. ע"כ.

וביאר הבית יוסף (אורח חיים סימן סג) שמה שכתב הרמב"ם בראש הפרק "היה ישן מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון"- היינו שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש, ולא מתנמנם. ומה שכתב ומכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו, היינו לומר שאין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש, שאע"פ שהוא קורא מתנמנם יצא, אבל אם לא קרא השאר כלל, ודאי לא יצא:
וכן פסק השולחן ערוך (סימן סג סעיף ה)אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש, מכאן ואילך אין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש, שאף על פי שהוא קורא מתנמנם, יצא.

ומבואר שיש חובה להעיר את הישן לקרוא את כל ג' פרשיות שבקריאת שמע ושלא להניח לו להפסיד קריאת שמע בעונתה, אלא שבאופן שהוא שקוע בתרדמה עמוקה, בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת הגר"א ולהניח לו לישון. אך בהגיע זמן סוף זמן ק"ש לשיטת הגר"א חובה להקיצו לבל יפסיד אמירת ק"ש. וכמובן שהוא חייב לקום וליטול ידים ולברך ברכות התורה ורק אח"כ יקרא קריאת שמע.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.