%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

ענייני ברכות


כ"ו שבט התשע"ד מאת:נוי

שאלה:
כבוד הרב יש לי כמה שאלות
1) בשבתות אני הולך תמיד לאכול אצל דודים שלי כולם עושים סעודה של כל המשפחה כך כל שבת. והם גרים כמה מטרים מהבית שלי (מהבית שלי לבית שלהם 2 דקות הליכה). עכשיו לקראת סיום הסעודה כשעדיין לא ברכנו ברכת המזון יצאתי לבית שלי, כשאני עכשיו רוצה לשתות מיץ בבית שלי אני צריך לברך על השתייה?

2) אחרי ששתיתי מיץ עד מתי אני יכול לעשות ברכה אחרונה? ואם עבר שעה וחצי או הרבה זמן מזה ששתיתי ולא עשיתי ברכה אחרונה ואני רוצה לשתות שוב האם אני צריך לברך ברכה ראשונה?

3)אני רוצה להשלים 100 ברכות מותר לי לברך על מיץ ואז לברך ברכה אחרונה ושוב לשתות ואז ברכה אחרונה וכך אלא.. מותר?

4) בשבת בערב כשאין יין או מיץ ענבים לקידוש על מה אני יקדש? שמעתי שאומרים בירה או ערק. והאם הנוסח של הקידוש משתנה כאן? ומה עושים כשאין לחם?

תודה רבה ומחילה על השאלות הארוכות.

תשובה:
1. היות ואתה עדיין בתוך הסעודה, למרות ששינית את מקומך, אין לברך ברכת שהכל על משקה וכדו' , לפי שברכת המוציא שברכת בתחילת הסעודה פטרתך. [כן מבואר בביאור הלכה סימן קעח ד"ה ואכל].


2. כל זמן שלא היה הסח הדעת מהשתייה, וכן כל זמן שלא יצא מפתח הבית לחוץ אין צריך לברך שוב. אבל אם יצא מפתח הבית לחוץ, או שקבע והחליט בדעתו שאינו שותה עוד, ואח"כ נמלך בדעתו והחליט לחזור ולשתות, באופן זה - יש לברך שוב .
[וראה בספר חזון עובדיה(ברכות עמוד קעג) לגבי חברים שעוסקים בתורה ומגישים להם מידי פעם תה או קפה אפילו שהו בינתיים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר משיעור עכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס].


3.אין לעשות כן! ואף שכוונתו להרבות בברכות אסור!!! מפני שזה גורם ברכה שאינה צריכה. ומבואר בשולחן ערוך( סימן רטו-ד ) כל המברך ברכה שאינה צריכה, הר"ז נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן.עי"ש.


4.בשולחן ערוך (או"ח סימן ערב סעיף ט) מבואר שבמקום שאין יין מצוי בעיר, בליל שבת אין לעשות קידוש על "חמר מדינה" (כגון בירה וארק וכדו', ואין בכלל זה משקאות קלים עי' משנ"ב ס"ק כה) אלא יעשה קידוש על הפת . ובשבת בבוקר רשאי לקדש על חמר מדינה.
וכשמקדש על הפת יטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ואח"כ יאמר את כל נוסח הקידוש כרגיל ובמקום ברכת הגפן יאמר ברכת המוציא.

ובימינו שהיין מצוי בעיר, אין לקדש אף בשבת בבוקר על חמר מדינה, אלא על היין. וכל מה שהותר לקדש על חמר מדינה, נאמר דווקא כשאין יין מצוי בכל העיר.(עי' משנ"ב ס"ק כד, חזו"ע שבת,ב, עמוד קכד).

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.