%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

סלט "מטבוחה" שבושל בסיר חלבי האם מותר לאוכלה עם בשר?


ט' אדר התשע"ד מאת:חיים

שאלה:
שלום כבוד הרב ! רציתי לשאול בבקשה אם עשיתי "סלט מטבוחה" בסיר חלבי, שלא היה בשימוש זמן רב, האם אפשר לאוכלה עם בשר?

תשובה:
תשובה: אם רוב התבשיל אינו עשוי מפלפלים חריפים, אלא מעגבניות וכדו'. כיון שהמאכל אינו מוגדר כדבר חריף, מותר לאוכלו לכתחילה עם בשר. לפי מנהג הספרדים ההולכים לאורו של מרן השו"ע.

אך אם מדובר בתבשיל שרובו מורכב מפלפלים חריפים כסחוג וכדו', אפילו אם בישלו אותו בסיר חלבי "שאינו בן יומו" יש להחמיר לכתחילה שלא לאוכלו עם בשר.

מקורות:
דין נ"ט בר נ"ט- שו"ע סימן צה א'/והגדרת דבר חריף דבעינן רובו חריף - עי' רמ"א סימן צה ב. ובט"ז סימן קג ט, ובכה"ח סימן קג ס"ק מח.

ובדבר חריף: עי' שו"ע סימן צו -ג- דתבלין שנדוכו במדוכה של בשר בן יומו אסור לאוכלן בחלב/ ובש"ך שם ס"ק יט העיר על מרן השו"ע שסותר את עצמו לפי שכאן אסר רק בבן יומו. ואילו בסימן קג -ו החמיר באופן שבישל פלפלין בקדירה של איסור דאפילו "באינו בן יומו" הכל אסור, ומכח זה העלה הש"ך : דהעיקר להלכה להחמיר אפילו באינו בן יומו.

אולם הפמ"ג במשבצות זהב (סימן צו-ס"ק י)חילק בין בשר וחלב דהיתרא בלע, לשאר איסורים דאיירי בה השו"ע בסימן קג. וכ"כ הפלתי ס"ק ה, ואליה רבה או"ח סימן תמז ס"ק כד.[ועי' רע"א שתירץ בענין אחר].

ולדבריהם: אם בישל דבר חריף בכלי בשרי שאינו בן יומו מותר לאוכלו בחלב. וכן להיפך.

אך הכה"ח (קג- מט)הבין בענין אחר: דבסימן צו הביא מרן דעתו בסתם, ובסימן קג הביא דעת היש אומרים.ושוב דברי השו"ע לאו סתראי נינהו .והעלה כשיטתו דכל מקום שמרן השו"ע מזכיר "סתם ואח"כ מזכיר "יש אומרים" לכתחילה יש להחמיר כשיטת היש אומרים. ולכן בנידון זה אין להתיר כשבישל דבר חריף בקדירה של חלב לאוכלו עם בשר, אף אם הקדירה החלבית אינה בן יומו, ויש להקל אלא בהפסד מרובה או בשעת הדחק.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.