%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

סידור גבות לגבר


י"ב שבט התשע"ה מאת:בועז

שאלה:
האם מותר לגבר לקצוץ בין הגבות את שערותיו? כי הגבות מחוברות.
ובאיזה מקומות בגוף מותר לעשות תער?

תשובה:
א. מותר לגבר שגבותיו מחוברות לקצוץ את השערות שבין הגבות ואין בזה איסור משום "לא ילבש גבר שמלת אשה" כיון שנהגו בכך גברים רבים, נמצא שאינו תיקון המיוחד לנשים, וממילא אינו בכלל "שמלת אשה" שאסרה תורה.

ב. מן הדין מותר לגבר להעביר את שער כל הגוף במספרים כעין תער, אך לא בתער. ובבית השחי ובית הערוה אסור אפילו במספרים כעין תער .

אולם במקום שהגברים נהגו להעביר את שער בית השחי ובית הערוה מותר לגלח מקומות הללו "במספרים כעין תער". אך לא בתער ממש אף במקומות שנהגו לגלחם, ושאר הגוף יש צד להקל לגלח אפילו בתער.


מקורות


א.ראה כנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (לאוין מה, דף נג ע"א) שכתב, ובזמן הזה מנהג העולם שגם האנשים מסתכלים במראה אפילו להתנאות ולהתקשט, ונראה שסמכו על מה שכתב הר"ן, שבמקום שרגילים גם האנשים להסתכל במראה מותר, שאז אין בזה משום לא ילבש גבר שמלת אשה. וכמו שסמכו על דברי הגאונים שבמקום שנוהגים האנשים לגלח שער בית השחי ובית הערוה, כמו הנשים, מותר, וכן נהגו במקומינו שגם האנשים מעבירים שער בית השחי ובית הערוה, ומסתכלים במראה, ואין בזה שום איסור. וראה עוד בשו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מט, ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' (חלק אורח חיים סימן יז אות ז'). ודון מינה ואוקי באתרין.



ב. ראה בשו"ע יו"ד קפב א ובנו"כ.

ואף שנראה מדעת מרן הבית יוסף יורה דעה (סימן קפב) שאף במקום שנהגו לגלח אינו לכתחילה שהביא לשון הרמב"ם (בפרק יב מהלכות עבודה זרה הלכה ט'): המעביר שער בית השחי ובית הערוה מכים אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירים אותו אלא הנשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירים השער הנשים והאנשים, אם העבירו אין מכים אותו. והוכיח מדבריו שעל כל פנים אסור לכתחלה בכל מקום. וחולק על הגאונים שמתירים בזה אף לכתחלה במקום שמעבירים אותו גם האנשים. ומרן בשלחן ערוך (סימן קפב סעיף א') פסק כלשון הרמב"ם, ומשמע שסובר לאסור לכתחילה לאנשים להעבירו.

מ"מ כבר כתב בשו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מט בשם שו"ת גנת ורדים (חלק יורה דעה כלל ו' סימן יב) שכתב להשוות דעת הרמב"ם לדברי הגאונים המתירים אף לכתחילה, אלא שאגב דנקט ברישא מכים אותו מכת מרדות, כתב בסיפא אין מכים אותו. ע"ש. וכן הסכים לזה בשו"ת פרח שושן (חלק יורה דעה כלל ו' סימן ב'). ע"ש. והגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים חלק ג' (חלק יורה דעה סימן יח) כתב, דאף על גב דאנן אתכא דמרן סמכינן שפסק בסתם כדעת הרמב"ם לאסור לכתחלה אף במקום שגם האנשים מעבירים שער בית השחי ובית הערוה, מכל מקום בבגדאד נהגו האנשים להעבירו אף לכתחלה, כדעת הגאונים שמתירים, והמנהג הזה הוא פשוט וברור בעירו בגדאד. ע"ש. ולפי דברי הגנת ורדים והפרח שושן מנהגם נכון אף לדעת הרמב"ם. עי"ש.

וראה בשו"ת רב פעלים חלק ג - יורה דעה סימן יח שדן על מה שנהגו בבגדאד שהאנשים היו מעבירים שער בית הערוה בסם ושואלין הלכו אם מותר להעבירו בתער ממש או לאו. והעלה שיש לאסור בתער ממש אלא יעביר בסם כמנהג או במספרים כעין תער. עי"ש. ועי' יבי"א ח"י נח, ט"ז על ח"ב ברב פעלים. שפליג עליה,

והיות והעברת שער בית השחי לכמה מקמאי יש כאן איסור תורה ראוי לחוש ולאסור, עי' שו"ת דברי שלום יו"ד נט.

ובשאר הגוף יש להקל במקומות שנהגו.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.