%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

מעשר בשביעית


י"ב חשון התשע"ה מאת:אא

שאלה:
יש לי עצים בבית האם בשנה השביעית אני צריך לעשר את הפירות ?

תשובה:
ידוע לכל ששנת השביעית פטורה ממעשר, אך מה שפחות ידוע זה שהשביעית היא לא סיבה שפוטרת אלא המציאות ששביעית יוצרת היא זו שפוטרת ממעשר. דהיינו כיון שהפקר פטור ממעשר ובשביעית כל השדות הפקר מכח זה פירות שביעית פטורים ממעשר .

ולכן אדם שהפקיר את שדהו לכל, פירות היוצאים מן השדה ההיא פטורים מן המעשר, כיון שהפקר פטור מן המעשר וכאמור .

אך אדם שלא הפקיר את שדהו לכל, והיא סגורה ומסוגרת כבכל השנים, הרי שפירותיו אינן הפקר, וממילא חייב לעשרן למרות שהם גדלו בשנה השביעית. ומכל מקום לא יברך על ההפרשה.

ועוד עלינו לדעת שכל מה שאמרו שפירות שביעית פטורים מן המעשר מדובר על פירות שגדלו בשביעית,(מדובר בעיקר בפירות קיץ תשע"ה חורף תשע"ו הבעל"ט) אבל פירות המצויים בתקופה זו (רוב חורף תשע"ה)הם פירות השייכים לשנה השישית וחייבים במעשר לכל הדעות.

מקורות לעיון :
שו"ע יו"ד שלא -יט, אבקת רוכל סימן כד, ילקוט יוסף פרק יט.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.