%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

לא ניקיתי את הרכב לפסח והוא מלא פירורי חמץ האם מותר להכנס לרכב בפסח?


כ' ניסן התשע"ד מאת:יצחק ש.

שאלה:
שלום הרב ! מועדים לשמחה .
לא ניקיתי את הרכב לפסח והוא מלא פירורים ומעורב בהם גם פירורי חמץ האם מותר להכנס לרכב בפסח?

תשובה:
המוצא חמץ בחול המועד של פסח עליו לבערו מיד מביתו ומרשותו. כמבואר בשו"ע (סימן תמו -א). ולכן עליך לנקות את הרכב ורצוי לעשות כן עם שואב אבק, שישאב את כל פירורי החמץ כדי שלא ישארו חמץ ברכב כלל! ורק אח"כ תוכל להשתמש ברכב.וראה בהערה.

נימוקים והערות:
עי' בספר מקראי קודש פסח (ח"א עמוד עד) שלפי המנהג שכותבים בשטר המכירה שמוכרים כל חמץ בכל מקום שהוא, המוצא ברשותו חמץ בפסח אין לשורפו ולבערו מן העולם בכל צורה שהיא, שאיך יוכל לבער דבר שאינו שלו, הלא הוא קנין הנכרי, ואדרבא בשעה שיקחהו לשריפה הרי גזל בידו וקנאו להתחייב באונסין, אלא יקח החמץ מיד עם מציאתו ויצניענו עם שאר החמץ במקום שמכור לנכרי עכ"ד.

ונראה דכל זה איירי בחמץ שלם הראוי לאכילה, אבל פירורי חמץ פחות מכזית, אין צריך לעשות כן, ונראה דאף המוצא חמץ שקרוב לעיפוש אף שלא נפסל מאכילת כלב, נמי אינו צריך להצניעו אלא יאבדנו מיד, ואפשר שאלו הדברים לא נכללו כלל במכירה, ואין דעתו ודעת הנכרי עליהם כלל.

ובשו"ע (תמב יא) משמע דפחות מכזית לא חל עליו חובת ביעור כלל, ועי' מ"ב שם ס"ק דאם היה מטונף קצת ופחות מכזית אין צריך לבער לכו"ע.

וכיון שאין חובת ביעור אין צריך למוכרם כלל.[וראה
בספר אור לציון ח"ג עמוד קח לגבי חמץ הבלוע בכלים דאף שיש לו כלים שבלועים מחמץ , אין צריכים מכירה, שהרי אין בהם איסור שהיה, וכמבואר בשו"ע בסימן תנ"א סעיף א' ובמנ "א שם ס "ק א'].

וראה עוד בשו"ת אור לציון ח"א חאו"ח סימן ל"ב שנתבאר שם, שאין חיוב בדיקה וביעור על פירורים פחותים מכזית, ומטעם זה כתב שאין חיוב לבדוק ספרים קודם הפסח מחשש חמץ, ודלא כהחזו"א בסימן קס"ז ס"ק י"ג וס"ק י"ח שכתב שצריך לבדוק את הספרים או לעשות מחיצה, ע"ש.


אלא דכל ענין הביעור הוא שמא יבוא לאוכלם בפסח או שמא יכנסו למאכלו, ולכן מי שלא ניקה את רכבו מפירורי חמץ עליו לנקות את רכבו ולשאוב את הפירורים, עם שאר הפסולת שברכב , ולאחר מכן ירוקן את המיכל שבשואב האבק לפח האשפה. וטוב שישפוך עליהם אקונומיקה ויפסלם לגמרי מאכילת כלב בטרם ישליכם לאשפה.

אלא שאם נמצא ברכב, חמץ גמור הראוי למאכל כלב, יש להצניעו, לסברת המקראי קודש.

ואפשר להוסיף עוד, שאם משתמש בשואב אבק, מן הראוי שישים בשקית שהפסולת נשאבת לתוכה, דבר פוגם, שאם לא יעשה כן ויהיו בכל הפירורים כזית הכלי יצרפם לשיעור כזית ויתחייב לבערו(כמבואר בשו"ע תמב יא דהכלי מצרף לחובת ביעור) ושוב אינו שלו אלא של הנכרי ויצטרך להטמינו לדברי המקראי קודש.

ואפשר דכיון דנפסל מאכילת כלב ע"י האבק ושאר לכלוך הנמצא שם ממילא נפסל מאכילת כלב וא"צ לפוגמו.וצ"ע.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.