%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

כלב שעקב אחרי אשה ביציאתה מן המקוה


י"א אב התשע"ז מאת:רוני כהן

שאלה:
כבוד הרב, אשה שטבלה במקווה, וכשיצאה מהמקווה התחיל לעקוב אחריה כלב ונגע לה ברגלים, היא שואלת אם היא צריכה לטבול שוב?

תשובה:
כתב בספר הרוקח (הלכות נדה סימן שיז): "כל אשה שטבלה ופגע בה כלב ושמשה עם בעלה בניה מכוערין ופניהם דומין לכלב".

ובאוצר המדרשים (אייזנשטיין עשרה הרוגי מלכות עמוד 440) מספר על רבי יוסי שלעת זיקנותו אמרה לו אשתו , אדוני אישי מה זה שאני רואה הרבה בני אדם שמצליחין בזרעם ואנו לא הצלחנו בבנים, כי אין לנו יורש בן או בת? אמר לה רבי יוסי דבר זה גורם להם לפי שנשיהן משמרות עצמן כשיוצאין מבית הטבילה אם פגע בהן דבר שאינו הגון הן חוזרות לבית הטבילה וטובלות פעם שנית, ולפיכך הם מצליחים בזרעם. אמרה לו אם הדבר הזה מעכב הרי אני מקבלת עלי להיות נזהר באותן הדברים. וכיון שהלכה לטבילה ויצאה מבית הטבילה פגע בה כלב אחד, חזרה וטבלה פעם שנית, פגע בה חזיר חזרה וטבלה, פעם שלישית עד פ' פעמים, אמר הקדוש ברוך הוא לגבריאל הרבה נצטערת הצדקת, לך והתראה לה כדמות בעלה, מיד יצא גבריאל והלך וישב בפתח בית הטבילה והיה נדמה לה כדמות רבי יוסי בעלה ותפסה והוליכה לביתה, ואותו הלילה נתעברה וילדה את רבי ישמעאל והיה יפה תאר ויפה מראה כדמות גבריאל. עי"ש

וכן מצינו במדרש שכל טוב (בראשית פרק ל) "אמרו רבותינו אם טבלה אשה ועלתה ופגעה בכלב, לא תשמש את ביתה עד שתחזור ותטבול, שלא תעמיד בן שפניו דומין לכלב, וכן אם פגעה בחמור שלבו טפש כחמור, וכן אם פגעה בעם הארץ, וכן היה ר' יוחנן עושה, עומד ועולה בשערי טבילה, שהיה יפה תואר וחכם, כדי שיסתכלו בו בנות ישראל כשעולות מן הטבילה, ותלדנה בנים נאים וחכמים כמוהו.

ועולה מדברי רבותינו שאשה הפוגעת בכלב ביציאתה מן המקווה, עליה לחזור ולטבול. אולם הפוסקים כתבו שכיום שיש בלנית במקוה והטובלת פוגעת בה תחילה בעלותה מן המים, אין חשש שתראה בהמה, או חיה טמאה, ולכן אף אם ראתה, אינה צריכה לחזור ולטבול שנית, וכן מבואר במנהגי מהר"ש מנוישטט (סימן קסג),ובשו"ת "טוב טעם ודעת" דבנשי דידן שעומדות נשים אחרות בבית הטבילה ופוגעת בהן תחילה, אין לחוש. וכ"כ בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן יח).

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.