%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

טיול בחול המועד סוכות


י"א תשרי התשע"ד מאת:אילן חיון

שאלה:
האם מותר לצאת לטייל עם המשפחה באחד משמורות הטבע כאשר אני יודע שלא יהיה לנו סוכה בזמן הטיול?

תשובה:
א. מן הראוי שלא לצאת כלל מן הסוכה אלא לצורך בלבד, או ליציאות קצרות כגון לתפילה וכיוצא בזה .

ב. לפיכך אין לצאת לטייל עם בני משפחתו בימי חול המועד, אלא אם כן יודע שימצא סוכה כשירה שיוכל לאכול שם .

ג. נשים פטורות ממצות סוכה ולכן אם מדובר בטיול לנשים בלבד אין להם מניעה לצאת לטייל כאוות נפשם שהרי הם פטורות ממצוה זו ככל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מהם .

ד. אם הארוחה בזמן היציאה תהייה על בסיס פירות, בשר, ושתיה קלה , אף לגברים מותר לצאת שהרי כל אלו נחשבים כאכילת ארעי שמותר לאכלם מחוץ לסוכה.

מקורות: אמרו רבותינו במסכת סוכה (דף כז עמוד ב) היה רבי אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב (דברים יד) ושמחת אתה וביתך.
ואם אמרו כן בכל רגל ורגל, על אחת כמה וכמה בחג הסוכות שאין ראוי לעזוב את הסוכה כלל. ורבים מהפוסקים סוברים שכל ששוהה חוץ לסוכה שלא לצורך ובלי הכרח מבטל מצות עשה, ועובר ועובר על ציווי התורה "בסוכות תשבו שבעת ימים". כ"כ היעב"ץ בסידורו, והביאו הכה"ח (סימן תרל"ט ס"ק יב).וע"ע בזה בספר יסוד ושורש העבודה (שער יא פי"ב) שהפליג בזה וכתב שמי שצריך לילך מהסוכה לביתו כדי לומר להביא לו משקה לשתות אסור לו לשהות רק שיעור הדיבורים של צורכי השתיה, ותיכף ומיד ישוב לסוכה. ובשו"ת מן השמים (סימן יא) כתב שענו לו מן השמים: "כי יש מצות קלות כגון סוכה וכו' שהמבטל אותם עונשו מרובה".
ובשו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק ד סימן לב-ח) דן אם מותר לטייל בחג הסוכות ועי"ז יבטל ממצות סוכה.והעלה לאיסור
והוסיף שם: שאינו דומה לדין של "הולכי דרכים" שאפילו לדבר הרשות פטורים מן הסוכה. משום שהיינו דוקא כשהוא יוצא מביתו לצורך. אבל מה שהיה הולך מביתו לתענוג בעלמא אינו נחשב לצורך ואסור.
אכילת ארעי מותרת חוץ לסוכה - כן מבואר בשו"ע ובהגה תרלט ב. דאכילת פירות מותרת אפילו קבע סעודתו עליהם.וכן אכילת בשר וכדו' דינו כאכילת פירות כן העלה בספר חזו"ע סוכות עמוד קלו, ועי' כה"ח אות לו מה שכתב לגבי אכילת פירות. וע"ע בכה"ח אות מא שעולה מדבריו דבשר צריך סוכה אם קבע עליו.
נשים במצות סוכה- עי' שו"ע תר"מ -א.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.