%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

חלקה


כ"ג אדר התשע"ד מאת:דניאלה

שאלה:
מדוע יש מנהג לא לספר בנים עד גיל 3? כל מי ששאלנו עד עכשיו לא יודע את הסיבה..
ומה העניין שאת השער יגזור דווקא צדיק?
והאם במקרה ויש לילד (מחילה מכבוד הרב) כינים שנדבק בהם במעון כל הזמן, לא עדיף לספר את השער?
בתודה רבה

תשובה:
מנהג זה נהגו בו בעיקר אצל בני אשכנז, אולם בני ספרד לא נהגו בזה כלל. ורבים נהגו שמשעה שגדל שערו של הקטן היו גוזזים אותו ולא היו ממתינים עד שיגיע בגיל שלוש, וכן היה המנהג במרוקו ובחלק מארצות המזרח. [ראה במקורות באריכות]

ולגבי המנהג שלוקחים את הילד לצדיק והוא מגלח שערות ראשו: היו שלעגו על מנהג זה, ויש שנהגו בזה ואומרים שכך נהג הבעש"ט ועוד אדמורי"ם רבים .(עי בספר נטעי גבריאל פ"ז באריכות) ובזמננו השתרבב מנהג זה גם אצל הספרדים. ואפשר שראו בזה הזדמנות ללכת להתברך אצל גדולי הדור.

מקורות:
בספר עטרת ישועה (מועדים דף ל״ג ע״א) טעם למנהגן של ישראל שמגלחין שערות ילדים בעת שנתגדלו ונעשו בני ג׳ שנים, ובא״י המנהג לגלח הילדים ל״ג בעומר ביומא דהלולא דרשב״י ע״ה על הציון הקדוש,
והביא לזה רמז לזה בתורה כי והתגלח (ויקרא י״ג ל״ג) כתיב ג׳ גדולה לרמז בעת שנתגדל הילד ונעשה ג׳ שנים אז צריך לגלחו, והפסוק הזה הוא פסוק ל״ג להורות שמגלחין אותו ביום ל״ג בעומר, והוא מקור טהור למנהגן של ישראל . עכ"ד.

וכן כתב בשו״ת ערוגת הבושם או״ח סי׳ ר״י העיד שכן מנהג חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת בניהם הקטנים עד ג׳ שנים, וסמך לזה ממה שאמרו במדרש קדושים עה״פ וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, הכתוב מדבר בתינוק, כי האדם עץ השדה, ונאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל,
שעדיין אינו יכול להגיד ולדבר היטב, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש שאביו מקדשו לתורה, הילולים לה׳ שאז מתחיל ללמוד פסוקי תורה, ומכאן
גם לענין מצות חינוך בהנחת הפיאות, ויתר המצות כשמתחיל להיות בר הבנה עיי״ש.

והנה על רבינו האר"י מסופר שגילח את בנו בל"ג בעומר במירון אך לא הוזכר שם באיזה גיל היה בנו כשגילחו.

ובשו"ת פעולת צדיק ח"ג סימן רלו הביא שהמנהג היה לגלח את הקטן בגיל שנתיים. וכ״כ בספר אורחות רבינו שבעל הקהילות
יעקב לא הקפיד בנכדיו לגלח אחר ג׳ שנים וגילחם אחר גיל שנתיים.

ובספר שולחן גבוה (סימן תקלא ס"ק יב) כתב שגילחו את הקטנים בהיותם בן חמש שנים בחוה״מ סוכות בתוך ביהכ״נ בשמחות וגיל ע״י ספר ישראל עני, והובא בכה״ח סק״ל ושד״ח מערכת בית הכנסת אות י׳.

ויש שנהגו לגלח את הקטן בגיל שש ושבע שנים...

ועדות זו כתבה החכם האבי״ר רבי אברהם רוזאנס בנסיעת שנסע לארה״ק בשנת תרכ״ז(נדפס בקובץ סיני חל״ח שנתרגש בהיותו במירון בל״ג בעומר שם יביאו רבים את בניהם לחנכם במצות הפיאות, ילדים רכים כבן שש ושבע, יביאום שם לגלח את ראשם, וכן ראיתי איש אשכנזי א׳ ג״י, אשר הביא אתו את בנו יחידו מירושלים, בן ארבע, לגלח את שערות ראשו, ולא יכולתי לעצור ברוחי עד אם דברתי אליו, להניאו מזה, כי חסתי על הילד
הרך הזה, אכן הוא השיבני, כי גם לו לבב כמוני, ואולם הוא בא לשלם את נדרו אשר נדר אם יתן לו זד בן זכר יביאנו למירון אל ההילולא לגלחו,ולא תאחר כתיב, האשכנזי הזה עשה בשמחה את המצוה הזאת לקול התרועות והשמחות בעת הגלוח, עכ״ד.

ומכלל שלל המנהגים שהובאו כאן, לא נמצאו אלא רמזים שנאמרו בתורה, ולא מעבר לכך. ולכן אם הילד סובל מכינים וכדומה , ודאי שאין עניין לצער את הילד לקיים מנהג שאין לו שורש ברור, וכל שכן אם הוא מבני ספרד.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.