%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

חזרתי מאוחר לבית וכולם ישנים מותר להעיר את הוריי כדי שיפתחו את הדלת?


י"א אב התשע"ה מאת:לאה

שאלה:
כבוד הרב שלום,חזרתי מאוחר הבייתה וגיליתי שנעלו את הדלת ואין לי מפתח האם מותר להקיש בדלת למרות שאעיר את הוריי?

תשובה:
אמרו רבותינו (קידושין דף לא עמוד א): עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו, בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני: בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו. לשנה האחרת נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם, שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. ע"כ.

ולכאורה יש להוכיח מהעובדה ש"דמא בן נתינה" לא העיר את אביו למרות שהפסיד כסף רב, שאין להעיר את האב משנתו למרות שיודע שאביו יצטער על כך שלא העירו . ולכאורה גם בענייננו מוטב להשאר כל הלילה בחוץ ולא להעיר את ההורים משנתם.

אלא שמצינו בספר חסידים (סימן שלז) שכתב שכל הזהירות בזה, היינו דווקא כאשר מדובר בריווח של הבן, אבל אם מדובר בריווח של האב שאם לא יעירו הבן משנתו יפסיד האב ממון, והבן יודע בדעת אביו שישמח כשמקיצו בשביל אותו דבר, באופן זה מצוה להקיצו, מאחר שאביו ישמח על כך, והוסיף עוד: וכן כשמקיצו ללכת לבהכנ"ס או לדבר מצוה. עכ"ד. וכ"כ הקיצור שולחן ערוך (סימן קמג –ד) להלכה.

ומבואר שכאשר מדובר בהפסד ממון של "האב" וידוע שהאב יצטער על כך שלא הקיצו משנתו, הרי שאז מצווה להקיצו, ואין לחוש בזה לביטול "מצות כיבוד אב", שזה כבודו, שמעירו.

ונראה לבאר עוד, שאם ידוע שהאב "יצטער" על ההפסד שבא ל"בנו", וכל שכן אם יודע שאביו יכעס עליו, שאז מצוה להעירו משנתו גם אם מדובר בהפסד של "הבן", וכעין זה ראיתי בספר "ערוך השולחן" (יו"ד סימן רמ –מ) שכתב סברא זו והוסיף: "שהכל לפי מה שהוא אדם" [וסיים שם שטוב להקיצו ע"י אחר עי"ש]. וכן עולה מדברי הדברות משה (נ,יז), שכתב שצריך לומר שאביו של דמא לא היה שפוי בדעתו עי"ש. אבל באב רגיל שיצטער על הפסד בנו מותר להקיצו משנתו.

ומבואר שיש לשקול את צער יקיצת האב כנגד שמחתו, ומכח זה מותר לעוררו משנתו, ולפי זה פשוט וברור שמותר, וצריך, להעיר את ההורים, על מנת שלא להשאר ללון בלילה מחוץ לבית.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.