%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

הפסד הגוי


כ"ד חשון התשע"ד מאת:אברהם

שאלה:
ראיתי גוי שמחנה את רכבו נגד התנועה, וכידוע זוהי עבירת תנועה שפקחי העירייה קונסים לפחות ב70 ₪. האם הייתי צריך להעיר לו כדי להצילו מההפסד?

תשובה:
תשובה: כיון שאין מצות השבת אבידה בגוי, ממילא אין חיוב להצילו מהפסד ממון.

נימוקים: אמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף עו עמוד ב) המחזיר אבידה לנכרי - עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט) למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלח לו.
וכתב הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יא הלכה ג) אבידת הגוי מותרת שנ' (דברים כ"ב ג') אבידת "אחיך", והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום עכ"ד.

וביאר הב"ח (חושן משפט סימן רסו) מה שכתב הרמב"ם "ואם יש חילול השם" וכו'. פירוש כגון שנודע שישראל מצאה, ואיכא חילול השם אם לא יחזיר, שיאמרו הגוים ראו שאין אמונה בישראל שהם משקרים וגוזלים. ומשמע דהיכא דלא נודע שישראל מצאה, דליכא חילול השם אם לא יחזיר, אינו חייב להחזיר אלא אדרבה איסורא איכא: עכ"ד. ומבואר מדברי הב"ח שבאופן שלא נודע שישראל מצאה, יש איסור להחזיר לו אבידתו כיון שבאופן זה ליכא חילול ה'.

והנה מקור דברי הרמב"ם שכתב "ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום" הוא מדברי הירושלמי (דמאי פ"ד ה"ג). ויש להבין מדוע התירו להציל כליהם מפני הגנבים, והלא כל הצלת ממון הינה סניף של מצות "השבת אבידה" כמבואר במסכת בבא מציעא (דף לא עמוד א)

ראה מים ששוטפין ובאין - הרי זה גודר בפניהם. אמר רבא: (דברים כ"ב) לכל אבידת אחיך - לרבות אבידת קרקע.- הרי לנו שמניעת נזק הוא בכלל השבת אבידה, וא"כ מדוע מותר להציל כליהם מפני דרכי שלום והלא נתבאר שהמחזיר אבידת גוי הרי הוא מחזיק יד רשעי עולם?

ועל כרחך שצריך לומר שכל מה שאמרו לגבי הצלת ממון הגוי שהתירוהו מפני דרכי שלום, היינו באופן שהנכרי יביא להאשים את הישראל שדאג להציל את שלו, והניח את כליו של הגוי. אבל באופן שלא יבוא לריב עם הישראל וליכא משום דרכי שלום כמו המקרה שלפנינו, ממילא הדרנא לדינא דהשבת אבידה בגוי דהמחזיר אבידה לנכרי - עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט) למען ספות הרוה וגו' .
ומכאן עולה ברור שאין חיוב להודיעו. ואפילו מפני דרכי שלום ליכא, כיון שהנכרי לא מעלה על דעתו שבשעת ביצוע העבירה מאן דהו הבחין בו שהוא מחנה את רכבו באופן שאסור על פי החוק. וממילא יתלה לומר שכלל מה שלא העירו לו הוא מפני שלא שמו לב לזה, וכיון דליכא חילול ה' ולא דרכי שלום אין ענין להודיעו.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.