%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

הנחת דגים עם רוטב על הפלטה בשבת


כ"ז ניסן התשע"ד מאת:משה

שאלה:
שלום כבוד הרב. אישתי הניחה על הפלאטה בשבת דגים שהיו במקרר. כשהסתכלה לסיר לראות מהי הכמות של הרוטב כדי לדעת אם מותר להניח או לא, הבחינה שהכמות מועטת. אך אחרי שהסיר התחמם, התברר שהיות והרוטב היה קר ( לא קרוש ) היה נראה כמועט ואחרי שהתחמם. היה נראה הרבה. מה הדין במקרה כזה? שאלה שניה: מהי הכמות המתירה לחמם רוטב של דג בשבת?

תשובה:
אין לחמם בשבת דג שיש בו אפילו מעט רוטב, כיון שלדעת מרן השו"ע יש בישול אחר בישול בלח, ובשעה שמחמם את הדג גם הרוטב מתחמם ונוח לו בחימום הרוטב, שהרי הוא אוכל ונהנה גם מן הרוטב. ואף שיש מקילים לחמם דג באופן שרובו יבש אפילו שיש בו מעט רוטב[ראה חזו"ע ח"ד עמוד שלז].

מכל מקום טוב להחמיר בדבר, משום שלפי חלק מהפוסקים [אור לציון ח"ב עמוד רלז, וכן דעת רבינו עזרא עטייה זצ"ל] קרוב הוא לאיסור תורה. ובפרט כפי שאירע לך שסברת שיש מעט רוטב, והתברר שיש שם הרבה רוטב.
ומצוי בזה מכשולות רבים, ולכן יש להמנע מלעשות כן בשבת אא"כ הדג יבש שאין בו רוטב כלל.

ויש (אור לציון שם)שכתבו להקל בשעת הצורך לחמם דג עם רוטב בתנאי שיוציאו משם קודם שיגיע הרוטב לשיעור שהיד סולדת בו.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.