%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

הלכות פרוזבול בקצרה


י"ז אלול התשע"ה מאת:א

שאלה:
הלכות שמיטת כספים ודיני פרוזבול בקצרה

תשובה:
הלכות שמיטת כספים

א. נאמר בתורה (דברים פרק טו) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ:

ב. שמיטת כספים נוהגת גם בזמן הזה מדברי סופרים (שו"ע סימן סז-א). ושביעית משמטת בסופה שנאמר "מקץ שבע שנים",ומקץ לשון סוף הוא. לפיכך המלוה לחבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה, ומיד כשתשקע החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית (ליל ר"ה שנת תשע"ו), אבד החוב. בין אם היתה ההלוואה בשטר, או בעל פה.

ג. אשה שהשאילה לשכנתה ככרות לחם, או בקבוקי שמן, או מספר ביצים, וכדומה, ועברה עליהם שביעית אינה יכולה לתבוע ממנה דבר, שהשביעית משמטת את החובות (חזון עובדיה עמוד לח).

ד. התובע חוב שעברה עליו שביעית, עבר על "לא תעשה" שנאמר "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".(רמב"ם שמיטה ויובל פ"ט).

ה. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה, ועוברים על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וגו', התקין "פרוזבול" כדי שלא ישמט החוב, וילוו זה את זה. ואין הפרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה שהיא מדברי סופרים, אבל שמטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה.(רמב"ם פ"ט הט"ז).

ו. אף הנשים שיש להן הלוואות, צריכות לעשות פרוזבול קודם סוף שנת השמיטה, אולם אשה נשואה שהלוותה לאחרים מנכסי בעלה, ובעלה עשה פרוזבול, אינה צריכה גם היא לכתוב פרוזבול (חזו"ע עמו' מב).

ז. יש להיזהר שהעדים החתומים על שטר הפרוזבול לא יהיו קרובים למלוה או למלוה (אור לציון פ"ז –ד| ובדיעבד יש להקל ולגבות החובות על סמך פרוזבול שנעשה בפני קרובים למלוה או ללוה, חזו"ע עמוד סב).

ח. מי שאין באפשרותו לעשות פרוזבול יכול למנות שליח לעשות פרוזבול עבורו (אור לציון פ"ז תשובה ה).

ט. אנשים הרחוקים מתורה ומצוות, ואינם יודעים כלל ענין הפרוזבול, יכול קרוב או ידיד שלהם לעשות להם פרוזבול אפילו שלא בידיעתם, כדי שיגבו חובותיהם בהיתר, שזכין לאדם שלא בפניו ( חזון עובדיה עמוד עה).

י. המלוה שעושה פרוזבול כתקנת חכמים, אינו צריך להופיע בעצמו בבית דין, ואינו צריך למסור שטר הפרוזבול לב"ד, אלא די שיכתוב הפרוזבול בפני שני עדים וישמרנו אצלו למשמרת עד לאחר ראש השנה.

יא. מן הראוי לעשות את הפרוזבול בערב ראש השנה, מפני שהפרוזבול מועיל רק לחובות שנעשו לפני כתיבת הפרוזבול וחתימתו, אבל חובות שנעשו לאחר חתימת הפרוזבול, צריכים פרוזבול אחר כדי שלא תשמטם שביעית.(עפ"י שו"ע סימן סז,לב ובא"ח פרשת כי תבוא אות כו).

יב. אין כותבים פרוזבול אלא אם כן יש ללוה קרקע, ודי בקרקע כל שהוא , ואף אין לו אלא עציץ נקוב מונח על גבי יתידות באויר, ואין מקום היתידות שלו, כותבים עליו פרוזבול. ואם אין ללוה קרקע כלל, ויש למלוה מזכהו קרקע כל שהוא אפילו על ידי אחר, ואפילו שלא בפניו.(שו"ע סעיף כב). ויש אומרים שאם הלוה לפנינו וצווח ומתנגד בטענה שאינו מעוניין לזכות בקרקע של אחרים, אין מזכין לו לאדם בעל כרחו (רמ"א| ר"ן פ' השולח).

יג. מן הראוי לערוך קנין "סודר" בפני העדים בצורה זו, שאחד העדים יתן בגד או כלי (מטפחת או עט וכדו'), לעושה הפרוזבול , והלה יגביה את הכלי ג' טפחים (30 ס"מ), ויאמר לעדים שהוא מתחייב על כל האמור בשטר הפרוזבול. ומכל מקום אם לא עשה קנין אינו מעכב את הפרוזבול.

יד. יש המתחסדים אחר שכותבים הפרוזבול מלוה לחבירו סך מה, ועל זה הסך לא יחול הפרוזבול כיון שהלוהו אחר זמן הפרוזבול, ואז אחר ראש השנה כשיביא לו חבירו המעות לפורעו, יאמר לו: "משמט אני" ולא יקבלם ממנו, ויאכל הלוה וישמח במעות אלו, והמלוה ישמח במצות שמיטת כספים שקיים אותה בפועל.(בא"ח פרשת כי תבוא אות כו).

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.