%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

הלכות ומנהגי ערב ראש השנה


כ"ו אלול התשע"ה מאת:ק

שאלה:
הלכות ומנהגי ערב ראש השנה

תשובה:
דיני ומנהגי ערב ראש השנה

פרוזבול| יש לזכור לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה, ומן הראוי לעשותו בבוקר ולא ימתין לעשותו אחר הצהרים, פן ישכח.

התרת נדרים| נוהגים לעשות התרת נדרים ביום ערב ראש השנה, וטוב לעשות את ההתרה ע"י עשרה ששונים הלכות, וההתרה מועילה גם למי שנתחייב נזיפה או נידוי בבין דין של מעלה, על מנת שתתקבל תפילתו בראש השנה ולא ישאר בנידויו ח"ו (חזו"ע עמוד מב). גם הנשים צריכות לעשות התרת נדרים, ואין אדם עושה שליח את חבירו להתיר נדריו, אולם אשה יכולה למנות את בעלה שליח להתיר נדריה (שו"ע סימן רכח טז, ועי' רע"א שם). על כן רצוי שאשה תעשה את בעלה שליח בערב ראש השנה שיתיר נדריה (אשרי האיש פרק ג עמוד פב | ועי' הליכות שלמה עמוד נ ).

תענית | נוהגים להתענות ערב ר"ה.(שו"ע תקפא ב| ובטור הביא שבאשכנז נהגו להתענות כולם בערב ראש השנה| וכתב הבן איש (פרשת ניצבים) שמטרת התענית כדי שיכנס האדם לעשרת ימי תשובה בהכנעה ובשברון לב, כי התענית עושה הכנעה בלב האדם, והוסיף: שרוב הציבור נהגו בתענית זו), ולדעת הרמ"א תענית זו אין צריך להשלים. ואדרבא אין להשלימו עד צאת הכוכבים משום שאין להיכנס ליום טוב כשהוא מעונה, אלא מתענה עד פלג המנחה ומתפלל מנחה קודם אכילתו (מט"א סעיף לח), ורבים נהגו להתענות רק עד זמן מנחה גדולה(חצי שעה אחר חצות) ויתפללו מנחה קודם אכילתן (מחצית השקל תקס"ב וכ"כ במט"א לחלושי המזג) וכתב המ"ב (ס"ק ז) שאף נערים מגיל שלוש עשרה, ונערות מגיל י"ב מתענים בערב ראש השנה, ואין צריך קבלה מבעוד יום.

והביאו סמך לתענית זו ממדרש תנחומא: "ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות? משל למדינה שחייבת מס למלך, ולא נתנו לו, בא אליה בחיל לגבותו, כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו: אין לנו מה ליתן לך, הניח להם שליש. כיון שנתקרב יותר, יצאו בינוני העיר לקראתו, הניח להם שליש השני. כשנתקרב יותר, יצאו כל בני העיר לקראתו, והניח להם הכל. כך "המלך" זה הקדוש ברוך הוא "בני המדינה" אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה, ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם וכו' .

מי שחושש שהתענית תזיק לו, או שיהיה חלש בערב ראש השנה לא יתענה (מאמר מרדכי לגר"מ אליהו זצ"ל| ובפרט אם יחלש מהתעניות ויתקשה לצום ביום הכיפורים שאין לו להחמיר ולהתענות (כה"ח ס"ק סא).

תחנון | אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילת שחרית, אע"פ שנופלים על פניהם בסליחות בעלות השחר קודם הנץ החמה(שו"ע תקפ"א ג |חזו"ע עמוד מו).מפני שהוא ככל ערב יום טוב שאין נופלים בו על פניהם (משנ"ב כ"ב).

תקיעת שופר| אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה (רמ"א תקפא ג). וזאת במטרה להפסיק בין תקיעות של רשות לתקיעות דחובה. ומכל מקום מותר לתקוע בערב בראש השנה על מנת להתלמד או להתאמן על השופר. אולם יש אומרים שהטעם הוא כדי לערבב את השטן ולטעם זה אין לתקוע כלל, ומן הראוי שהמעוניין להתאמן ולהתלמד יתקע בחדר סגור ( מ"ב ס"ק כד).

תספורת| מכבסים ומסתפרים בערב ראש השנה (שו"ע תקפ"א ד), ומחתכים ציפרנם (ירושלמי א"ר). להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שיוציא לצדק משפטינו (מ"ב ס"ק כה). וטוב להזהר להסתפר קודם חצות, ובעת שמסתפר יכוון להעביר כוחות הדינים ולקיים מצוות פיאות הראש (בא"ח פרשת ניצבים ג), וכן יכוון מצות ביומו תתן שכרו כאשר משלם לסַפר, ומצוות לגלח לכבוד יו"ט (כה"ח תקפ"א ס"ק פ).

טבילה| נוהגים לטבול בערב ראש השנה (רמ"א תקפ"א ד| ועי' בבן איש חי שם ג שיטבול ה' טבילות עם כוונות מסויימות עי"ש| והמהרי"ל (הלכות ערב כיפור) היה טובל ג"פ בין בערב ראש השנה ובין בערב כיפור). ואע"פ שאין דרכו בכך כל השנה, ביום הזה הנורא צריך לטבול ולהשליך מעליו כל הטומאות, וכל המחשבות הזרות שנדבקו בו בכל ימות השנה.(סדר היום|של"ה| כה"ח אות פב) ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום (מ"ב ס"ק כו), ואין לברך על טבילה זו, והמברך עוון ברכה לבטלה בידו (חזו"ע עמוד נז). ומי שאינו יכול לטבול, יערה על עצמו ט' קבים (מ"ב ס"ק כו| כה"ח פה).

תשובה| בערב ראש השנה ישים כל אדם על ליבו לשוב בתשובה, ובפרט בעבירות שבין אדם לחבירו, ולא ימתין עד ערב יום הכיפורים לבקש מחילה מחבירו, אלא יקדים עצמו למצוה, וכל היום יעסוק בתורה ובמצוות (חיי אדם קלח,ה).

הדלקת נרות| מדליקים נרות ומברכים להדליק נר של יום טוב. ויש נשים שנהגו לברך ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה, והנכון הוא שלא לברך שהחיינו בעת ההדלקה אלא יכוונו לצאת ידי חובה בברכת שהחיינו כששומעות ברכת שהחיינו בשעת הקידוש (חזון עובדיה עמוד סב). אך הנוהגות לברך שהחיינו בעת ההדלקה רשאיות להמשיך במנהגן, אך הנוהגות כן אינן יכולות להתנות שאינן מקבלות יו"ט בהדלקת הנר, ומשעת ההדלקה אין יכולות להתפלל מנחה, ואסורות במלאכות האסורות ביו"ט (אור לציון פי"ח תשובה ב), ויש להכין נר נשמה כדי שיוכלו להדליק באמצעותו את הנרות ביום השני, וכן המשתמשים בפתיל צף יכינו אותו קודם החג לצורך היום השני, אך מעיקר הדין יש אומרים שמותר להשחילו גם ביום טוב (שבט הלוי ט, קכח, ועוד). אבל אם החור סתום אין להשחיל בו הפתיל.

משלוח מנות בערב ראש השנה| כתב הפר"ח (סו"ס תקפ"א). שנוהג לשלוח מנות לעניים בערב ראש השנה לקיים מה שנאמר בנחמיה "ושלחו מנות לאין נכון לו" ואותו יום ראש השנה היה. ויש אומרים שעיקר חיוב זה נוהג רק במי שלא הניח ערוב תבשלין בערב ראש השנה שחל להיות בערב שבת, ואין לו מה לאכול הואיל ולא הניח ערוב תבשלין שאז יש מצוה לשלוח לו מנות (אשרי האיש עמוד פג).

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.