%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

האם מותר לחתוך ענפי אילן מאכל כשענפיו מכסים חלק מהסוכה ופוסלים את הישיבה תחתיה?


י"ב תשרי התשע"ד מאת:שמואל

שאלה:
האם מותר לחתוך ענפי אילן מאכל כשענפיו מכסים חלק מהסוכה ופוסלים את הישיבה תחתיה?

תשובה:
מותר לקצוץ ענפי אילן פירות על מנת לבנות את הסוכה בהכשר,ובלבד שלא יעקור את האילן. ובמדת האפשר טוב לקצוץ את הענפים ע"י נכרי.

מקורות:
במשנה תמיד (ריש פ"ב) איתא: כל העצים כשרים למערכה חוץ משל גפן ושל זית, אבל באלו היו רגילים במרביות של תאנה, והנה הבאר שבע שם (הובא במל"מ הלכות איסורי מזבח פ"ז ה"ג) כתב על זה וז"ל: ואמאי לא יהא אסור משום בל תשחית את עצה? ותירץ ושמא י"ל דלצורך מצוה גדולה כי הכא מותר.

והמל"מ כתב שם וז"ל: לא הבנתי קושיא זאת דמאי דאסור משום בל תשחית אינו אלא לקצץ האילן עצמו משרשו אבל לקצץ ענפים וחריות לא ידעתי היכי רמיזא איסור זה והכא לא היו כורתים כי אם הענפים ברם שרשוהי בארעא שבוקו, עכ"ל. ומבואר שלצורך מצוה מותר, וכן אם קוצץ רק חלק מהענפים ושורשו קיים מותר. –וכאן בענינינו הצטרפו שניהם יחד גם צורך מצוה וגם שאינו קוצץ את כל הענפים אלא את חלקם.

ומקרא מלא דיבר הכתוב (נחמיה פרק ח -טו) וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.ובמצודת דוד ביאר שעצי הזית היו מסככין בהם את הסוכה. ומבואר שאין קפידא במה שחותך ענפי עץ הזית לצורך סיכוך.וכן בענייננו אין קפידא במה שחותך ענפי האילן המסככים מעל לסוכתו כשענפי האילן פוסלים את סוכתו.

וראה בשולחן ערוך (סימן תרכט סעיף י) שכתב ענפי תאנה ובהם תאנים, וזמורות ובהם ענבים, אם פסולת מרובה על האוכל מסככין בהם; ואם לאו אין מסככין בהם:ומקורו ממסכת סוכה (דף יג:) ולא חששו בזה לאיסור בל תשחית.ודוחק לומר דהסוגיא מדברת כשהאילן שנתלש, אבל לא שקצצהו לשם סיכוך.

והנה בשו"ת הר צבי (אורח חיים ב סימן קא) נשאל בשאלה דומה האם מותר לו לקצוץ כמה ענפים נושאים פירות בשביל סכך לסוכה כשאין לו סכך אחר. וכתב שיש לדון כאן משני צדדים: א' משום דהוי לצורך מצוה: ב' משום דאינו קוצץ כולו אלא מקצתו.והזכיר דברי המל"מ דמשמע דלקצץ ענפים מאילן מאכל גם איסורא דרבנן ליכא והעלה דלמעשה יקצוץ ע"י גוי ויאמר בפירוש שאין הוא רוצה שיעשה זה בשליחותו.

ובסימן קב דן בענין קציצת אילן של ערלה כדי להעמיד במקום סוכה. והעלה דאף שיש כמה קולות להתירא, ומ"מ אם אפשר לקצוץ ע"י גוי מה טוב,ובפרט שיש שכתבו שאפילו באופן המותר משום בל תשחית, מ"מ יש להזהר בדבר משום חשש סכנה [עיין שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן עו), ובספר חסידים בצואת רבי יהודה החסיד, ובסימן מה ובהגהות מהרש"ם לס"ח בהוצאת הרב הגר"ר מרגליות שאפילו אם הוא צריך למקומו וכיוצא בו שמותר מצד הדין מ"מ יש בו חשש סכנה].

ובשו"ת יחווה דעת (חלק ה סימן מו) העלה להתיר לקצוץ ענפים של עצי פרי כדי לסכך בהם את הסוכה, ואין בזה איסור משום בל תשחית. ומכל מקום אם אפשר נכון לעשות כן על ידי גוי שהוא יקצוץ הענפים ולא יסייע הישראל עמו.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.