%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

האם מברכים על עשיית מעקה ומתי?


י"ב תמוז התשע"ד מאת:עובדיה

שאלה:
האם מברכים עשיית מעקה חדש ומתי מברכים ברכה זו?

תשובה:
העושה מעקה מברך ...אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה, (רמב"ם הלכות ברכות פרק יא). וי"א דאין לברך על עשיית מעקה,והמברך יש לו על מה שיסמוך.

וברכה זו יברך במכוש אחרון לפני סיום בניית המעקה.

מקורות : חיוב ברכה מבואר ברמב"ם במספר מקומות שיש לברך על עשיית מעקה, וכ"כ בספר העיטור הלכות ציצית דף עו עמוד ב וזה לשונו :ובהלכות פסוקות מי שעושה מעקה מברך לעשות מעקה אעפ"י שכתוב בו אזהרה וכו' והלכתא צריך לברך במעקה עכ"ל.

וכן כתב בספר מגן אבות (למאירי) ענין ח .ובספר מנורת המאור פרק ו - המצוות עמוד 536 וז"ל : העושה מעקה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות מעקה.וכ"כ בספר אבודרהם ברכת מזוזה והפרשת חלה

וז"ל : העושה מעקה לגגו מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות מעקה עי"ש.

וכ"כ בספר מצוות גדול עשין סימן כז : אבל אם עשה מעקה מברך לעשות מעקה שעשייתו גמר מצותו וכן כל כיוצא בזה עי"ש.

אולם בספר ערוך השולחן סימן תכז -י בשם י"א דאין לברך על עשיית מעקה, וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן כב שהביא כמה ראשונים שסברו שאין לברך ומתוך כך פסק דסב"ל. [עי"ש וכאן וצ"ע].

מ"מ רובא דרבוותא לא קיימא להו הכי, וכן מבואר מכל הפוסקים שהביא הפתחי תשובה סימן תכז סק"א, ועי' בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קיב שכתב בדין ברכה במעקה שלא הוזכר כלל בש"ע, עי' בנחל אשכול שם, יש שס"ל דאין לברך כלל בעשייתה, עי' בערוך השלחן שם, אמנם הרעק"א מדהעתיק דברי הרמב"ם ש"מ תרתי, שמברכין עי"ש. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכח וזה לשונו:

...ובענין הברכה כשמקיים מצות מעקה הלא מבואר ברמב"ם פי"א מהל' ברכות לברך לעשות מעקה - ועיין הגרעק"א ופ"ת בחו"מ שם עי"ש. והוסיף וזמן הברכה אני מורה ובא כמרן הח"ס או"ח סי' נ"ב לברך במכוש האחרון והוא ז"ל כ' מטעם דעד אז עדין אינו מעקה - וגם יש חשש מטעם דילמא הדר בי' הפועל.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.