%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

דיבור בבית כנסת לא בזמן התפילה


כ"ח אייר התשע"ד מאת:דניאלה

שאלה:
שלום וברכה, האם מותר לדבר בבי"כ לא בזמן התפילה כגון בזמן שיעור תורה שהרב מעביר ואנחנו בעזרת נשים, או לאחר שיעור תורה שמדברים מטבע הדברים כל אחת מספרת משהו וכו'. תודה

תשובה:
כשם שאסור לדבר שיחת חולין בבית הכנסת ואפילו שלא בשעת התפילה , כך אסור לדבר שיחת חולין בעזרת נשים של בית הכנסת בין בזמן התפילה ובין שלא בזמן התפילה. כיון שיש לעזרת נשים קדושת בית הכנסת הן מצד תפילת הנשים במקום, והן מצד תפילת המאחרים לבוא לבית הכנסת ומתפללים שם בימות החול [כשאין הנשים מצויות שם].

מקורות:

כתב מרן השו"ע (קנא -א) בתי כנסיות וכו' אין נוהגין בהם קלות ראש שחוק והתול ושיחה בטילה וכו' וטעם הדבר משום שבתי כנסיות נקראו מקדש מעט וכתיב את מקדשי תראו (מג"א סק"א).

וכתב הגחיד"א בספר פתח עינים וזה לשונו: המדבר שיחת חולין בבית הכנסת טוב לו שלא יבוא כל עיקר, כי הוא חוטא ומחטיא והשטן מקטרג וכו'.

ובזוה"ק פרשת תרומה כתב : ומאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול, ווי ליה דאחזי פירודא, ווי ליה דגרע מהימנותא, ווי ליה דלית חולקא באלהא דישראל....

וכתב בשער הכוונות (דף ד עמוד א) שרבינו האר"י ז"ל היה נזהר שלא לדבר כלל בבית הכנסת אפילו שלא בשעת התפילה, וכמעט שאפילו בדברי מוסר ותוכחות ותשובה לא היה רוצה לדבר כדי שלא ימשך מזה איזה דיבור של חול. והביאו המג"א סק"ג. והכה"ח סימן קנא סק"ח.

ופשוט שקדושת ביעת הכנסת קבועה ועומדת בין בשעת התפילה ובין שלא בשעת התפילה ולכן אין לדבר כלל בבית הכנסת, אלא שהמדבר בשעת התפילה עונשו חמור יותר.

וכתב הרוקח בתיקוני התשובה שהרגיל לדבר דברים של חול בבית הכנסת ואפילו שלא בשעת התפילה יתענה ארבעים יום וילקה בכל יום ומכאן ואילך ישב במורא גדול ויתפלל בכוונה ולא ידבר בבית הכנסת כלל (כה"ח קנא סק"ח )

וראה בכה"ח סימן קנד ס"ק א דעזרות קדושת בית הכנסת להם לכל מילי. עי"ש.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.