%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

בשעת ההקפות והריקודים עם הס"ת האם מותר לשבת


כ' תשרי התשע"ד מאת:גבאי בית כנסת

שאלה:
רצינו לשאול, האם למי שקשה לעמוד,כגון אנשים מבוגרים וחולים, מותר לשבת בשעת ההקפות והריקודים עם ספרי התורה שלפעמים נמשכים הריקודים שעות ארוכות והעמידה קשה מאוד לחלק המבוגר שבקהל ? אודה על תשובתך בהקדם.

תשובה:
מי שקשה לו לעמוד בעת ההקפות, יכול להקל ולשבת אף שספרי התורה בעמידה , אך המדקדקים נזהרים שלא לשבת כלל. אמנם כשמוציאים ומחזירים את ספרי התורה לארון הקודש חייבים כולם לעמוד .

ולגבי נשים היושבות בעזרת נשים בעת הריקודים וההקפות יש להקל להם יותר, כיון שעזרת הנשים נחשבת כרשות נפרדת לענין זה.

מקורות:

במסכת קידושין (דף לג:) דנו אם יש חיוב לעמוד מפני ספר תורה, והשיבו, קל וחומר, מפני לומדי תורה עומדים, שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, זקן זה שקנה חכמה, מפני התורה עצמה לא כל שכן. וכן פסקו הרמב"ם (בפרק י' מהלכות ספר תורה הלכה ט'), והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רפב סעיף א' וב'), שחייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה, ולייחד לו מקום נכבד וכל הרואה ספר תורה כשהוא מהלך על ידי אדם הנושאו, חייב לעמוד מפניו, ויהיו הכל עומדים לפניו עד שיעמוד זה שמהלך בו כשיגיענו למקומו, או עד שיתכסה מעיניהם, ואחר כך יהיו מותרים לישב. ועולה מכאן חיוב ברור לעמוד עד שספר התורה יחזור למקומו.

והנה בספר ערוך השלחן (סימן רפב סעיף ה') כתב, שבשמחת התורה שנוטלים כל ספרי התורה שבהיכל, ושרים ורוקדים עמהם, ואין מחזירים אותם אלא עד לאחר גמר ההקפות, לכאורה היה נראה שאסור לישב עד לאחר החזרת ספרי התורה להיכל, אבל לא נהגו כן, ומה גם שהיא טירחא גדולה לעמוד במשך כל הזמן, ולכן נראה שבעת שמקיפים עם הספרי תורה סביב הבימה, הכל חייבים לעמוד, כיון שספרי התורה עוברים ממקום למקום, אבל בין הקפה להקפה אף על פי שמחזיקים ספרי התורה בידיהם, אין צריך לעמוד, שאז נחשב כאילו הספר תורה במקומו על התיבה, שכאשר ספר תורה במקומו מונח בודאי אין צריך לעמוד מפניו. עכ"ד.

ובשו"ת יחווה דעת (חלק ו סימן מב) העלה להחמיר בדבר זולת חולים וזקנים או הסובלים מחולשת רגליהם, שיכולים לסמוך על דברי הערוך השלחן הנ"ל ויעמדו רק בעת ההקפות, ובין הקפה להקפה רשאים לישב. אבל הבריאים ישארו עומדים על עמדם עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל. וע"ע בספר חזו"ע (כרך סוכות עמוד תסו) מה שהביא בזה.

והמעיין בלשונו של הערוך השולחן יראה דאם הריקודים מתבצעים בכל שטח ביה"כ, וספר התורה נמצא עם הרוקדים אין היתר כלל לשבת. שהרי כל ההיתר מתבסס על כך "שאין ספרי התורה עוברים ממקום למקום".ונמצינו למידים שאם ספרי התורה עוברים ממקום למקום, אין כלל היתר לשבת.

אלא שבשו"ת בצל החכמה (חלק ה סימן קלט) כתב סברא להקל בזה דדוקא במוליך ס"ת להגיעו לאיזה מקום מיוחד בשביל איזה צורך, צריכין לעמוד מפניו כל זמן שזה מוליכו, עד שיגיעו למקומו. אבל במוליך את הס"ת, ואין בדעתו להוליכו לאיזה מקום יעד, אלא מסתובב עמו סחור סחור, ואינו מתרחק ממקום הסיבוב כלל, נחשב כל שטח הסיבוב כמקומו, ונמצא הו"ל כעומד במקומו שאין צריכין לעמוד מפניו. - ומתורץ בזה מנהגם של אלה המתיישבים אחר שהתעייפו מהריקודים בעת ההקפות בשמח"ת.

ובספר שלחן הטהור להגה"ק מהרי"א מקומארנא זצ"ל לשו"ע או"ח (סי' קמח - קמט סעי' ב') כתב, ובש"ת בעת הקפות נהגו לישב ואין נכון "כל כך" עכ"ל. הרי שאינו פוסל את המנהג בהחלט, אלא שאינו נכון "כל כך", על כן כתבתי את הנלענ"ד ללמד קצת זכות על הנוהגים כן.עכ"ד.

וע"ע בתשובות והנהגות ח"ב סימן שיט.שכתב נימוק דומה להקל דדוקא כשהולך הספר תורה לדרכו יש חיוב לעמוד, אבל כשהגיע למקומו, אף שמסבבים בו סביב הבימה, מקומו מקרי ואין חיוב לעמוד.
ובספר שש"כ (פרק כד הערה קיח)הביא סברא נוספת ללמד זכות על המקילים בדבר. שע"י שהאנשים עומדים זה ליד זה פחות מנ' טפחים בעיגול סביב הספר תורה , א"כ העומדים נחשבים למחיצה המפסקת בינם לבין הקהל ומבואר בשו"ע סימן שסב סעיף ה דמחיצת אנשים חשובה כמחיצה, ולכן יש להקל לשבת.

לכן אלו שהתעייפו מחמת הריקודים , או זקנים וחלושי כח יכולים לפוש ולהחליף כח, אף שספר התורה הולך ממקום למקום.אך מי שכוחו במותניו יתאמץ לכבוד התורה הקדושה ולא ישב כלל בבית הכנסת בשעת ההקפות.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.