%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

ברכת על נטילת ידים בשחרית של תשעה באב


ט' אב התשע"ד מאת:עזרא

שאלה:
האם בתשעה באב מברכים על נטילת ידים בנטילה של שחרית?

תשובה:
תשעה באב שחרית נוטלים ידים עד סוף קשרי האצבעות ומברכים על נטילת ידים.
אולם בני אשכנז לא יברכו על נטילת ידים, אלא לאחר שיעשה צרכיו יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ואז יברך ענט"י משום תפילה.

מקורות:
כתב השולחן ערוך (סימן תקנד סעיף י) וז"ל :נוטל אדם ידיו שחרית, וצריך ליזהר שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו. וכתב המשנה ברורה (ס"ק כא) דנראה שלא יברך ענט"י בשחרית אחר הנטילה, רק אחר שעשה צרכיו יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ואז יברך ענט"י משום תפלה.
אולם מרן השו"ע בהלכות יוה"כ (בסימן תריג- ב) כתב דנטל ידיו עד קשרי אצבעותיו ויברך על נטילת ידים.
וכ"כ הכה"ח בהלכות תשעה באב (תקנד -ס"ק נ) שמברך על נטילת ידיים. וציין שאף שיש חולקים, מ"מ מנהג העולם לברך כסתם דברי השו"ע, ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. וכ"כ בחזו"ע עמוד שסא שלאחר שנטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו יברך על נטילת ידים.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.