%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

אשה בלימוד משנה וגמרא


ט"ז שבט התשע"ה מאת:שושנה

שאלה:
האם אשה יכולה ללמוד תורה כאוות נפשה או במינון והאם יש הגבלה בנושאים מסוימים או שהיא יכולה ללמוד מה שתרצה?

תשובה:
מותר לבנות ללמוד תורה נביאים וכתובים עם פירושיהן, וכן מותר לבנות ללמוד ספרי יראה ומוסר, וכן את ההלכות הנוגעות להן . כגון הלכות שבת - מליחה - הלכות פסח ויום טוב - ברכות - ותפילה – קריאת שמע- דיני ברכת הפירות, עניני צניעות, - הלכות לשון הרע - קצת דיני צדקה ועשיית חסד, קצת ממצות הפרשת תרומות ומעשרות - וחלק מדיני ערלה - וחלה - כל זה בלימוד הלכות פסוקות בפשטות ההלכה, בלי ופלפול ועיון במקורות הדין.

אבל שאר הדברים כגון משנה, וגמרא, וקבלה, אין לאשה ללמוד כלל. למעט פרקי אבות שכולו מוסר שמותר ללמדה. וכמובן שאין הגבלה בזמן כלל, ויכולה ללמוד כאוות נפשה ותקבל על כך שכר "כאינו מצווה ועושה".


מקורות הדין
כתב הבית יוסף או"ח (סימן מז) בשם האגור (שם) בשם מהר"י מולין (שו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה) דנשים מברכות ברכת התורה אף על פי שאינן חייבות ולא עוד אלא שהמלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (סוטה כ.) זהו בתורה שבעל פה אבל לא תורה שבכתב. ואף על פי שלשון ברכת לעסוק בדברי תורה משמע תורה שבעל פה מכל מקום אין לשנות מטבע הברכות ועוד כי הן מברכות על קריאת הקרבנות ותפלה כנגד קרבנות תקנום (ברכות כו:) והן חייבות בתפלה (שם כ:) ואם כן חייבות ג"כ בקריאת העולה והקרבנות וכל שכן לדברי סמ"ג שכתב שהנשים חייבות ללמוד הדינים השייכין להן ע"כ.

וראה בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן פז שכתב הנה בדבר שנמצאו בתי ספר לילדות ולנערות שנקראו בשם בית יעקב וכדומה שרוצים ההנהלה והמורים ללמוד עמהן משניות, הנה הרמב"ם פ"א מהלכות ת"ת הי"ג פסק כר"א בסוטה דף כ' ע"א שאין ללמד לבנות תורה אך הוא מחלק שכאילו מלמדה תפלות הוא בתורה שבע"פ ובתורה שבכתב אינו כמלמד תפלות אך שלכתחלה גם זה אין ללמד, עכ"פ משניות שהוא תורה שבע"פ צוו חכמים שלא ילמדום והוא כאילו למדום תפלות, ולכן צריך למונעם מזה ורק פרקי אבות משום שהוא עניני מוסר והנהגות טובות יש ללמדם בהסבר לעוררן לאהבת תורה ולמדות טובות, אבל לא שאר המסכתות עכ"ל.

ועי' שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן קנ .

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.