%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

אפיית מצות עם אנשים לא מנוסים


ט' ניסן התשע"ה מאת:טוביה

שאלה:
כבוד הרב. השבוע התייעצו איתי לגבי חבורת מצות שעושים לפסח, כולם אנשים טובים אבל לצערי הרב אינם בקיאים בהלכה, כיון שרבו הפרטים וההלכות אמרתי להם שיביאו תלמיד חכם שיפקח על החבורה, אני לא רוצה לקחת אחריות על עצמי כיון שמעולם לא השתתפתי באפיית מצות וכל הידע שלי בעניין הוא מקריאה בספרי ההלכה ללא כל ניסיון בפועל, אמרתי להם שאם אין תלמיד חכם עם ניסיון הם מסתכנים בהכשלת רבים. האם יש מצוה לבטל את החבורה עד אשר ימצאו משגיח צמוד שהוא בעל ניסיון בתחום?

תשובה:
אפיית מצות דורשת מקצועיות ומיומנות רבה, מלבד הידע ההלכתי הדרוש לאפיית המצות.

וכשם שאדם שלמד את הלכות שחיטה אסור לו לשחוט אלא אם כן התנסה בכך ושחט לפני חכם הבקי בשחיטה שלש פעמים, וכך בהלכות מילה ובעוד ענייני הלכה.

כך גם באפיית מצות דרושה פרקטיקה וידע מעשי, לדעת ללוש את הקמח היטב, כמות המים, הכנסת המצה והוצאתה מן התנור, ושאר ענייני אפייה המצריכים זריזות ומיומנות.

דע ! שעל כל אחד מבני החבורה מוטלת אחריות רבה שלא יכשל ויכשיל חלילה את שאר בני החבורה באכילת חמץ בפסח שאיסורו כרת, רח"ל. ובדר"כ לא הרבה יודעים את הלכות אפיית מצות בדקדוק, וכבר שנינו: 'ולא עם הארץ חסיד'. לפיכך צריך אדם בעל ניסיון שיזהיר ויפקח ויתקן כשלים הדורשים תיקון מבני החבורה, כגון שטיפת הידיים והכלים הבצורה יסודית בין אפייה לאפיה, ושאר עניינים שמצוי בהם רפיון עקב עצלות או חיפזון בעשיית המצות.

לכן אם לא ימצאו תלמיד חכם הבקי בהלכות 'אפיית מצות' עם ניסיון משנים עברו, יש להם להימנע מאפייה עצמאית ויקנו מצות מוכנות בחנויות בהכשרים מהודרים, עד אשר ימצאו אדם מתאים.

ואם לא מצאו, כדאי שחלק מבני החבורה ילכו מספר ימים למאפית מצות, וילמדו וירכשו דעת וידע מניסיונם של אחרים. ולא יחוסו על זמנם, שהרי רב שהה 'שמונה עשרה חודש' בין רועי בקר, על מנת ללמוד איזהו מום קבוע, ואיזהו מום עובר, לעניין בכור. כדאיתא במסכת סנהדרין (דף ה:) עיין שם.

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.