%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

איך עוברים את יום כיפור עם מקסימום ניצול הזמן?


ח' תשרי התשע"ו מאת:שירה

שאלה:
אני לא יודעת איך לנצל את יום כיפור!
אני לא מרגישה כל כך טוב ולא מצליחה לשתות ולאכול היום בשביל שיהיה לי נוזלים בצום,ואמרו שהמזג אוויר יהיה שרבי וזה לא טוב במיוחד שאנחנו צמים ולא שותים וצריך לשתות מהיום כבר הרבה מים אבל הרב,אני לא מרגישה טוב,כל האף שלי סתום והראש כבד כזה והגרון גם לא משהו..
קשה לי להתכונן טוב ליום כיפור..
אוף.למה כולם יודעים איך להתכונן וכולם מלאים השראה ושמחה ומלאים בעשייה טובה
ואני מרגישה שלא עשיתי כלום ואני מרגישה רע עם עצמי?

מה?אז..זהו?אם ח"ו אני אתפקח אחרי הושענה רבה אז היצר יצחק לי בפנים ואני אקבל שנה בהתאם לכל הסיבוך שהרגשתי בימים הנוראים..
מתסכל.
אמרו שכישלונות בונים..אבל קראתי שהימים האלו מסוגלים לתשובה ושיש סייעתא דשמייא ענקית אז למה אני נכשלת בהם??
למה אני ממורמרת על עצמי ועל כל דבר??למה אני לא זזה??למה אני לא מרגישה יותר חיבור להשם ויותר קרוב אליו??
למה אני רק מסתבכת ומתוסכלת?איפה הטהרה שבימים האלו??

למה הסייעתא דשמייא לא ניראת לי??למה אני רק מרגישה רחוקה וקרה?

טוב..יש הרבה דברים שאני יכולה לכתוב שמראים שאני לא קרה ואדישה והתעוררתי אפילו עוד לפני חודש אלול..אבל דברים קטנים שפעם אני טובה בהם ופעם שוב שוכחת להתכוון..
ובכלל תפילת שמו"ע שלי מלאה בלחץ ובלא כוונה מהלחץ..
ני מפחדת!
לא מגיע לי חיים בכלל..
לא מגיע לי שמחה בכלל..
לא מגיע לי כלום..
למה להתפלל לחיים בכלל?
כל השנה הזו רציתי ורציתי אבל מה שווה הרצון אם נכשלתי שוב ושוב,
בכעס,בכיבוד הורים,בקנאה,אולי קצת בלשון הרע ובאי לימוד זכות על אחרים..
רוצה להיות טובה אבל מה זה עוזר לי??
נו..
אז קיבלתי לכוון בעלינו לשבח בסוף התפילה..
מזה יעזור לי בדין??
במשך השנים האחרונות קיבלתי אשר יצר בכוונה,הלכות שמירת לשון,ברכת מזון בכוונה,
מעין שלוש,הלכות כיבוד הורים..
אבל היום אני מגלה שאני באף דבר לא מושלמת בכל דבר שאמורים לעשות טוב אני לא עושה את זה מושלם
אז איך אני אבוא לפני הקב"ה??
איך אני אבקש ממנו שהמשפחה שלי כולה תשאר בחיים??
אם אני כל הזמן אומרת נמאס לי וקשה לי ורע לי ויש לי ניסיונות עם הסביבה???
איך אני בכלל ארצה דבר כזה אחרי שכל הזמן אני מבקשת מהקב"ה תעזור לי עם זה.
מציק לי הדבר הזה.האחים האלו מעצבנים.אמא שלי קשה.
ואין לי כוח ואני בוכה..
איך אני אבקש חיים,בריאות,שמחה,אמונה,שלווה,חכמה,טוב???
לא מגיע לי בכלל!
באמת שלא.
איזו מן מאמינה אני בהקב"ה אם אני כועסת?
או אם אני נכשלת בכיבוד הורים שוב ושוב??
או שאני מקנאה בכל העולם על הטוב שבהם??
אפילו סיפוק עצמי ושמחה בחלקי אין לי אז איך אני אבוא לבקש על עצמי??
אני באמת לא מרגישה שאני יכולה לבקש חיים..
לבקש לא למות??
אבל גם החיים מפחידים אותי(כי בכל זאת אם אין מספיק זכויות אז כנראה הנפטר לא רגוע למעלה אז עדיף להשאר פה ולעשות עוד זכויות..)
מה שכן,אין לי פתחון פה לבקש מבורא עולם חיים..
(אולי רק בשביל לשמוע עוד הרצאות..
ואולי רק בשביל ללכת לעוד שיעורי תורה..)
אני אוהבת אותו ממש אבל..
לא מגיע לי..
יש מלא בנים ובנות של הקב"ה שמגיע להם כי הם עושים עם עצמם דברים!
ועושים עבודת המידות נכונה..כמו אחותי הגדולה שאמא שלי תמיד מתגאה בה שהיא עושה עבודת המידות..
ותמיד אומרת לי למה אני לא כמוהה..
אז מי אני ומה בעוה"ז?
ומה אני עושה למען עמ"י שמגיע לי לחיות?
התפילה שלי כבר לא בכוונה..
קשה לי לבכות ולהתכוון בכל ליבי כשאנשים איתי ומסביבי.
אז מה אני רוצה?
אם התפילה,הדיבור עם הקב"ה,המפתח להכול לא טוב אז "אנא אלך"?
אבל כבר פספסתי את רוב הזמן בסיבוכים וניסיונות להיות טובה ועם מעשים טובים, ועדיין קשה לי עם קיר מסויים בלב שלי..
אז לא יודעת אם השם יכול לקחת מלא דמעות שלא ירדו בתפילה..

יש הרבה דמעות לפני התפילה של נעילה(בבית) וגם אחרי נעילה אבל הבנתי שצריך דמעות בתוך התפילה ושזו סגולה ענקית למיתוק הדין הקשה שאולי נגזר עלינו ח"ו..
אבל קשה לי להוריד אותן לא משנה כמה יגידו לי שזו סגולה ענקית וכמה שזה מטהר..
אז לפחות שיהיה משפט מנחם שיגיד לי שהשם רואה את הדמעות שבתוך הלב בשעת נעילת השער..
אבל אין משפט כזה..


--אומרים שהשם הולך לו בסוף נעילה עם תקיעת השופר וזהו..נגמר..

זה קשה לחשוב על זה!!כאלו..זהו?הקב"ה הולך ומשאיר אותנו תחת הסתרה?
קשה!!

אז מה יעשה מי שלא ידע מה לעשות עם עצמו בימים האלו?זהו?הוא הפסיד לגמרי הכל??
הוא לא יכול להוריד כמה דמעות בבית,לבד,אחרי נעילה והדין ימחק?

תסכול עצום לחשוב על זה שאני אפסיד את הקרבה העצומה להקב"ה בגלל החסימה שלי.
,הלב שלי לא מתנהל נורמאלי..הלב שלי דופק מהר ואני מרגישה רעידות בגוף שלי כשאני אוכלת,הולכת,קוראת, אין רוגע..
ואני מרגישה שהלב כל הזמן דופק מהר ולא רגוע..
טוב,ברור למה הוא לא רגוע.איך אפשר להיות לב רגוע עם גזר דין לא ידוע בגוף לחוץ? ועם תסכול מזה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי?

תשובה:
שירה הצדקת!!!

יש לך הכל, יש בך תכונות מאוד חיוביות וטובות, אך דבר אחד חסר לך, והוא ידיעת הכתוב: "ויגבה לבו בדרכי ה'" ברוך ה' קצת גאווה יהודית, את זוכה לשמור שבת, להתפלל, ועוד עניינים חשובים שביהדות, אין מאושר ממך...


בשמים אוהבים כל יהודי ששומר שבת ומתפלל לפניו ואת אהובה ורצויה לפני השי"ת.

היצר הרע שולח לנו הרגשה רעה כזו כדי שנחלש רוחנית והוא יעשה הכל כדי שלא נהיה מרוצים מעצמנו, ומטרתו ברורה, להפיל אותנו, אל תתני ליצר הרע פרס.......

ענין ההתרגשות בתפילה צריך לבוא מאליו, גם אם אין לו דמעות תעשי קול של בכי בלב נשבר בשעת הוידוי על העוונות וכו'

עד כיפור קרי היום ומחר, תקראי ביומיים הללו 30 פרקי תהילים. זה יתרום לך לרוחניות ולנשמה.

אסור לבת ישראל להגיע למצב שהיא חושבת "לא מגיע לי חיים".
מגיע לך חיים על שמירת שבת, ומגיע לך חיים על התפילות גם אם לא בכוונה.

אין שלימות בעולם "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנה". - אנו צריכים לצפות לשלמות, אך לא להישבר כשעדיין לא הגענו אליה.


ברכתי שתהיי תמיד שמחה בחלקך ותמיד תשאפי ליותר!

גמר חתימה טובה!!!

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.