%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

בריאות נשית

מאמרים והבזק מחקרים

ד"ר אלי שוסהיים:

בנרתיק הרחם ישנה לחות חומצית המהווה אמצעי הגנה וחיטוי כנגד זיהומים וחיידקים מזיקים. בתקופת המחזור נעלמת התגובה החומצית שהיא ההגנה הטבעית של האישה מפני מחלות, והיא חשופה לזיהומים ולדלקות. יתר על כן, עם דם הנידות נפלט הריפוד
הפנימי של הרחם ונוצר כעין פצע פתוח ומדמם, המהווה מצע לקליטת זיהומים ולחדירת חיידקים. כלי הדם תחת  ריפוד הרחם שנפלט,
תופחים ומדממים והופכים לכעין ספוג שעלול לשאוב דרכו זיהומים וחיידקים לתוך מחזור הדם של האישה בעת קיום יחסי אישות.

פרופ' לומברוזי:

 "מחלות המין, חרפת החברה המודרנית, אינן שכיחות בין הנשים העבריות השומרות על דיני הטהרה. מחלות הלידה מצויות אצל הנשים היהודיות הרבה פחות מאשר אצל לא יהודיות. גם מקרי מוות ממחלות לידה פחותים אצלן ב-35%".     

פרופ' בלק שיק מגרמניה ואחריו פרופ' דיוויד.ל.מאכט מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור

חקרו את תרכובת דם הנידות. הם מצאו בו רעל הנקרא "מנוטוכסין". פסטורו של הרעל לא הצליח להחליש את כוחו,ורק בהרתחה במאה
מעלות נחלש כוחו של הרעל מעט.

פרופ' קלילן פורד במכללת ייל

גילה במחקר שערך כי גברים המקיימים יחסי אישות בזמן הווסת, נחשפים אף הם למחלות זיהומיות באיברם. בנוסף לכך מכיל דם הוסת סוגים שונים של חיידקים כחיידקי "הרפס", העלולים לגרום למחלות וזיהומים קשים.

ד"ר סמיטליין

כותב במחקר "היגיינה מינית מבחינה מדעית" :
"יחסים המתקיימים בין בני זוג בתקופה שבא קרום הרחם הולך ונבנה והוא עדיין אינו מחוסן מפני חיידקים, גורמים לדלקות ולגירויים העלולים לגרום לסיבוכים ולמחלת הסרטן" .

ד"ר אלי שוסהיים כותב במאמרו "בריאות ואושר בחיי הנישואין"
כי  ישנה הקבלה מפליאה בין הרפואה ומצוות הטהרה.

השלב הביולוגי
התייחסות הרפואה
התייחסות ההלכה
התחלת הווסת הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם, מתפרק ומתפורר. כתוצאה מכך האישה מפרישה דם והרחם פתוח לזיהום העלול להיכנס בעת קיום יחסי אישות. זהו שלב התחלת הנידה. משלב זה אסור לזוג לקיים יחסי אישות.
תקופת השגשוג (לאחר הפסקת הדימום) בתקופה זו בונה הרחם מחדש את הקרום שנהרס בזמן הוסת. בזמן זה הרחם עדיין לא החלים והוא פצוע ולכן אין לקיים עדיין יחסי אישות. על פי מחקרים, תקופה זו נמשכת 7 ימים. לאחר סיום הווסת, על האישה לספור "שבעה נקיים" וכל עוד לא נשלמו "שבעה נקיים" אין האישה יכולה לטבול במקווה ולחיות חיי אישות עם בעלה.
תקופת ההפרשה (לאחר היווצרות רירית הרחם) בזמן זה מתרחש בד"כ הביוץ. אצל מרבית הנשים זהו הזמן המתאים ביותר לקליטת הריון. זמן זה מקביל ליום הטבילה שאז אישה יכולה לקיים יחסי אישות עם בעלה .

נקודה למחשבה-

צמד הרופאים הבכירים מניו-יורק: ד"ר אלכסנדר דופרק וד"ר גי'קוב סמיטליין גילו כי "בקרב הנשים היהודיות השומרות על דיני טהרת המשפחה, נדיר סרטן צוואר הרחם ביחס לנשים הגויות.." הממצאים חד משמעיים עד כדי כך שאישה המגיעה לבדיקה במחלקה הציטולוגית בבי"ח בלינסון

מתבקשת למלא שאלון בו השאלה הראשונה היא האם היא שומרת על דיני טהרת המשפחה..?

%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%94

 

גלריית תמונות

מענין לדעת

הג'ירף

לבם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק לחץ דם הגדול פי שתיים מלחץ דם של יונק גדול ממוצע, זאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה למוח. מכיוון שהרגליים של הגי'רף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו . עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מידי של דם : כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי , בשני המקרים עלול הג'ירף לאבד את הכרתו, לכן,מפותחות הג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של שסתומים המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח: כאשר הוא מתרומם , מערכת המכונה בשם " רשת מופלאה " ( Rete mirabile ) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן אובדן הכרה. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי דם עבים במיוחד.